חצוצרות חסומות

חצוצרות חסומות. תפקיד החצוצרה בתהליך ההפריה חיוני מאוד, החצוצרה אינה רק צינור להובלת הביצית והזרע ולנקודת מפגש ביניהם. ראשית תהליך לכידת הביצית הוא ע”י הפימבריה (קצות החצוצרה  בצד השחלה, הדומים לעלי כותרת), סביב זמן הביוץ הפימבריה מתרחבת ומתקרבת אל השחלה ע”מ לקלוט את הביצית,   לחצוצרה תפקיד חשוב בהזנת הביצית, ובהכשרת הזרע תהליך הנקרא קאפיסטציה, כמו כן פולסים חשמליים בחצוצרה גורמים לזרע להתקדם מעלה לכיוון הביצית ולאחר ההפריה לתת לטורבובלסט (העובר בשלביו בימיו הראשוניים) לרדת במורד החצוצרה, נתונים אלה חשובים בהבנה מדוע חצוצרה אשר שוקמה ע”י פתיחתה, מ”מ עדיין ישנו סיכוי שלרוב עומד על 10% של  EUP (הריון חוץ רחמי), לידיעת הסיכונים חשיבות רבה בערנות לסימפטומים ולאבחון של EUP. אבחון חצוצרה חסומה הינו ע”י HSG  -צילום רחם, חשוב קודם כל לבצע זאת אצל מומחים, וכן לקבל חוות דעת ממבצע הצילום במקום, ולא להסתמך רק על הצילומים המפוענחים אח”כ, חשיבות זאת נובעת כיון שישנם טעויות שמתקבלות בצילום רחם, ישנם דיווחים על מקרים של 15% צילום רחם פתולוגי, שהוברר אח”כ כתקין, לפעמים זה נובע מכיווץ החצוצרה  (הפתוחה בד”כ) בזמן הבדיקה וחסומה באותו הזמן, ישנם מקרים של חצוצרות אשר נראו פתוחות בזמן הבדיקה עקב לחץ החומר המוזרק ובאמת היו סתומות. ישנם כמה מיקומים אפשריים של החסימה בחצוצרות. * חסימה חד צדדית או  דו-צדדית. * חסימה בחלק הקריבני לרחם (פרוקסימלי), חסימה בחלק המרוחק הקרוב לשחלות (דיסטלי). * הידרוסלפינגס/סקטוסלפינגס חצוצרה מליאה בנוזל. * חסימה אשר אינה ממשית ומוגדרת “ספזם” התכווצות של מוצא החצוצרה. בחסימה חד צדדית, כאשר חצוצרה אחת חסומה כמובן שעדיין ישנו סיכוי להריון טבעי, משתי סיבות:

1. ביוץ שחלה מהצד של החצוצרה הפתוחה.
2. גם כאשר הביוץ הינו מהצד של החצוצרה החסומה עדיין תיתכן קליטת הביצית ע”י הפימבריה בחצוצרה התקינה ישנם דיווחים על מקרים של נשים עם חצוצרה בצד אחד ושחלה בצד השני אשר הרו באופן טבעי. חשיבות מידע זה חיונית במקרה שעדיין יש מקום לטפל אפילו אם א”א לפתוח את החצוצרה או שהזמינות לכך אינה מיידית יש מקום להמשיך בניסיונות להרות הן באופן טבעי והן ע”י טיפול תרופתי.

חסימה דו-צדדית, אז סיכויי הריון באופן טבעי כמעט ואינם קיימים על כן יש לגשת לפרוצדורה טיפולית בחצוצרות. כאשר החסימה היא בחלק הקריבני, אם אכן החסימה היא רק באותו חלק והאבחנה תעשה ע”י אי הדגמה של החצוצרה, ישנו סיכוי טוב ע”י ידיים מיומנות לפתוח את החצוצרה בכ-90%, פתיחת החצוצרה נעשית בשני אופנים או ע”י הזרקה סלקטיבית לפתחי החצוצרה דהיינו הזרקה של חומר הבדיקה בלחץ לפתח החצוצרה, אם פעולה זאת לא הועילה אז ניתן לעשןות פעולה הנקראת ריקנליזציה והיא החדרת מוליך מתכתי דק לפתח החצוצרה. כשהחסימה היא לאורך כל החצוצרה–האבחון, יכול להיות שמצב זה יראה ב HSG אותו דבר וניתן להשלים את התמונה ע”י US ולפעמים בתלת ממד תהיה אבחנה יותר ברורה, ומבחינת הטיפול כאן סיכויי הפתיחה יורדים וניתן לנסות ע”י שיטות הפתיחה הנ”ל, הידרוסלפינגס/סקטוסלפינגס חצוצרה מליאה בנוזל, כאן חוץ מהבעיה אשר אין מעבר הביצית בחצוצרה, הנוזל הוא אמבריוטוקסי דהיינו רעיל לעובר, על כן גם כשמבצעים IVF  יש לטפל בחצוצרה הנגוע, אם ע”י כריתתה או פתיחתה, קליפס וכו’. ספזם (עיוות שריר)- זהו מצב מאובחן באופן שגוי, אשר יתכן שבזמן הבדיקה החצוצרה תתכווץ ותראה סתומה הגם שהיא פתוחה כמובן שמצב זה כשנעשה בידיים מומחיות הסיכוי לכך נמוך מאוד.